הרצון לחזור לשגרה גורם להם לבחור בנהריה ובאר שבע
האם המעבר יהיה זמני או קבוע?
לאחר כמעט חודשיים של פינוי היישובים בדרום ובצפון, חלק מהמפונים מתחילים להבין שפתרון זמין לא יספיק. הרצון לחזור לשגרה חזק מהכל, ונהריה ובאר שבע נתפסות על ידי רבים כמוצא נוח.
"אני גרה בשלומי כבר 20 שנה", מספרת תושבת שהתגוררה בבית מלון עם משפחתה מאז הפינוי. "יש לי משרד להנהלת חשבונות ביישוב, ולבעלי יש עסק עם סניפים בשלומי ובנהריה. בלית ברירה שכרנו בית בנהריה. אנחנו חייבים להמשיך לעבוד, אחרת אחרי המלחמה לא תהיה לנו עבודה, וכמונו יש עוד הרבה אנשים שאני מכירה".
תושבת נוספת, ממושב סמוך לשלומי, מספרת שהיא חתמה על חוזה שכירות לשנה בנהריה. "הילדים שלי כבר לא יכולים יותר להיות בבית מלון", היא אומרת. "הם צריכים ללכת לבית ספר ולחוגים, ואנחנו צריכים לחזור לעבודה. נהריה היא פתרון טוב עבורנו, כי היא קרובה לבית שלנו, אבל גם מספיק רחוקה מהגבול".
הנתונים מראים שהמגמה של מעבר מפונים לשוק השכירות בנהריה ובאר שבע מתחילה להתחזק. בנהריה, לדוגמה, מספר העסקאות של דירות להשכרה עלה ב-20% בחודשים האחרונים.
ישנם שני תרחישים אפשריים להמשך המצב. האפשרות הראשונה היא שהמפונים יחזרו לבתיהם לאחר סיום המלחמה. האפשרות השנייה היא שהמעבר יהיה קבוע, וחלק מהמפונים יבחרו להישאר בנהריה או באר שבע.
האפשרות הראשונה נראית פחות סבירה, שכן לא ברור מתי המלחמה תסתיים, ואם הביטחון האישי ביישובים המפונים ישתפר. האפשרות השנייה נראית סבירה יותר, שכן היא מאפשרת למפונים לחזור לשגרה ולהמשיך בעבודתם.
במקרה שהמעבר יהיה קבוע, הוא עלול להוביל לשינויים מרחיקי לכת באוכלוסייה של נהריה ובאר שבע. היישובים הללו צפויים לקבל אוכלוסייה חדשה, בעלת מאפיינים שונים מהאוכלוסייה המקומית.
